Thursday, December 27, 2018

לגלף באבוקדו

יש אחוז מסויים באוכלוסיה שיסכים איתי לחלוטין שלא משנה אם הוא מאוהבי הקיץ או החורף, העובדה שבעונה מסויימת יש אבוקדו, זה כבר הופך את הכל לשווה

הו אבוקדו... אני יכולה לכתוב לפרי הזה שירי הלל

כשהוא נקטף בזמן, עם אחוזי השומן הנכונים, זה אחד הדברים השווים ביותר בחורף והעובדה שאפשר לשלב אותו בכל מאכל כמעט הופכת אותו לעוד יותר שווה

טוב, הבנו שאני רעבה

הפוסט הזה לא קשור ישירות לאוכל אלא לשאריות, מתכונים עם אבוקדו יש מספיק בשטח, אני היום מעדיפה ללמד איך לגלף בגלעין של האבוקדו

כשהייתי בתיכון גילפתי, לכל החבורה שלי, תליונים מגלעיני אבוקדו והם ענדו אותם בגאווה היפית שכזו
 כן, כן, מאז ומעולם היו לי ידיים עצבניות שצריכות תעסוקה ומזל שמצאתי לנתב את הדחף לדברים חיוביים שיוצרים במקום ההפך

מה אפשר לגלף? הכל! אפשר תליונים, כפתורים, פיסלונים, כלי משחק
אפשר לשבץ אבנים, לשלב חומרים נוספים, לצבוע, להשאיר טבעי, לשייף מה שתרצו העיקר שתהנו

? למי מתאימה הפעילות

ילדים מגיל שש/שבע יוכלו לגלף דברים בסיסיים בהתאם ליכולות המוטוריות והסבלנות ועד לקשישים
אין צורך בכוח רב אבל כן דרושה מוטוריקה עדינה ומידת זהירות

?מה צריך

גלעיני אבוקדו, ככל שיהיו יותר טריים ככה יותר קל לעבוד איתם
מפסלות עץ עדינות אותן אפשר לקנות בחנויות הסטוק או בחנויות יצירה וגם בעלי אקספרס למי שבעניין
סכין חדה וקרש חיתוך
לגימור אפשר נייר לטש, צבעי אקריליק ולקה על בסיס מים, אפשר גם בלי כלום אבל כדאי למרוח לקה מפני מזיקים, בכל זאת חומר אורגני
לפי הצורך דבק מגע להדבקת תוספות (כמו מקלות, אבני חן, בדים או כל דבר שתרצו)


מתחילים

כדי להתחיל יש לקלף את הקליפה החומה מהגלעין ולחצות אותו לשניים בקו הטבעי שלו
לצערי אי אפשר לעבוד על גלעין שלם כי הוא יחצה את עצמו לכשיתיבש, אם רוצות להתיחס אליו כאל שלם יש לעבוד על שני הצדדים בנפרד ולאחר ייבוש לחבר אותם זה לזה


את החיתוך לחצי יש לעשות בעדינות על ידי החדרה של מפסלת ישרה לחריץ וסיבוב עדין, זאת כדי לא לשבור את הגלעין
 
 

אנחנו בחרנו לגלף פסלוני דמויות שיוכלו לשמש אותנו למשחק וקישוט ולכן חתכנו את בסיס הגלעין בצורה ישרה בעזרת סכין חדה, זה יהיה הבסיס של הדמות עליו היא תעמוד

עכשיו יש לסמן את קוי המיתאר של הפסל/דמות שאותה אנחנו מעונייניות לגלף
את הסימון אני פשוט עושה על ידי חריטה עדינה בפני הגלעין
אל חשש החריטה הולכת ומתכהה כך שאם בהתחלה לא תראו אותה אחר כך היא כבר תהיה ממש ממש בולט 
חשוב לסמן מכל הכיוונים האפשריים בעיקר אם היצירה הולכת להיות תלת מימדית

מקדימה
מלמטה
מאחור  
כעבור כמה דקות
הגיע הזמן להתחיל לגלף
מכיוון שיש לנו עניין של נפח ואם התכנון הוא ליצור משהו עגלגל חשוב להתחיל רחוק מהקוים כדי שיהיה מקום לעגל גם בצדדים
במקרה שלנו, עם הדמות, חתכנו בעזרת המפסלת הישרה, חתיכות שלמות מהצדדים כי זה סתם בזבוז זמן לגלף אותם החוצה




לאחר מכן התחלנו לגלף מכיוון הקו כלפי חוץ עם הצורה של הדמות

חשוב מאוד לעבוד בו זמנית על כל הצדדים, כל הזמן לסובב 




 





ככה לאט לאט עד שהכל מקבל צורה

עכשיו אפשר להתאים תוספות
כמו למשל קרניים, אוזניים ומה שרוצים בעצם שלאחר הייבוש אפשר יהיה להדביק בעזרת דבק מגע


וזהו, זה הזמן לתת לעבודה להתייבש
למי שאין סבלנו ויש מייבש מזון אז בהחלט אפשרי לרמות (אפשר גם בתנור על 45 מעלות במצב טורבו עם דלת מעט פתוחה) 
חשוב לזכור שהגלעין מאבד אחוז נוזלים נכבד ומתכווץ ולפעמים גם קצת משנה צורה, לקבל באהבה, זה חלק מהחומר
 לאחר הייבוש סימני הגילוף יראו באופן בולט יותר ולכן אם תרצו לשייף אותם זה אפשרי, בעזרת נייר לטש עדין
כשהעבודה יבשה אפשר גם לבחור אם לצבוע אותה או חלק ממנה

והנה האיש-אייל שלי מלפנים


ומאחור עם חבר

וביחד עם חבורת הינשולים החביבה
 


כמו תמיד אני מזמינה לשתף אותי ביצירות שלכם ואם יש שאלות מוזמנות ומוזמנים לשאול, אשמח להשיב על כל מה שאוכל

המשך חורף נעים

תמר





 

Thursday, December 6, 2018

יש בו ריח אבל אין בו טעם?

הדס
 ?זה מה שאומרים עליו, לא
באמת רוב חיי חשבתי ככה ותמיד עברתי ליד שיח הדסים, הרחתי והמשכתי

ידעתי שהדס הוא צמח מרפא נהדר וגם מצויין בקוסמטיקה אבל איכשהו הפתיע אותי לגלות שהפירות שלו ממש ממש טעימים כמרקחה
למעשה אחת המרקחות הטעימות ביותר שפגשנו
באמת! הכריזו על כך פה פה אחד

את הפירות אפשר למצוא בכל גדר חיה בערך והם בשלים בסתיו, סגולים ויפים ומזכירים אוכמניות
אחד הדברים שילדים הכי אוהבים לעשות זה ללקט
אז כל מה שצריך לעשות זה להגיע אם קופסה ולתת להם להעמיס



בבית כדאי להשרות את הפירות במים כדי לנקות אותם מאבק

  את המתכון קיבלתי משכנה יקרה, לקטית ואשת ים, איריס אשוח, והוא מאוד פשוט להכנה

כמות שווה ביחס בין הפרי לסוכר (למשל 400 גר' פרי ו400 גר' סוכר)
מיץ מלימון אחד
עלה או שניים של גרניום לימוני
כפית תמצית וניל



בתוך סיר עם תחתית עבה לשים את כל הרכיבים ולערבב עד שהסוכר נמס, נוזלים יוצאים מתוך הפירות והמרקחה מתבשלת לה על אש בינונית נמוכה בביעבוע קל ובחישה תכופה



הצבע של המרקחה מדהים והריח מטריף חושים



לפי מה נדע שהיא מוכנה? זאת שאלת מליון הדולר
לטפטף טיפה על צלוחית זכוכית קרה, זאת שיטת הסבתות, אם היא  מתקרשת אז יופי
רמת ההתקרשות של המרקחת היא קצת יותר צמיגית מסירופ מייפל אבל לא כמו ריבה, כדי שתהיה כמו ריבה אפשר לשחק עם תוספת פקטין

לאחר שהחלטנו שהיא הגיע לרמת הצמיגות המתאימה לסנן את המרקחה לתוך צנצנת מעוקרת
הפירות של ההדס מלאים זרעים קטנים ולהם עצמם יש מרירות לא כל כך נעימה ולכן הכי טוב זה לסנן ולקבל נצנצת של מרקחת בצבע מג'נטה מהמם


נהדרת עם הסופגניות של חנוכה או עם חמאת בוטנים או איך שתרצו. פשוט טעימה


למי שמכינה ומכין הרבה דברים שדורשים ערבוב כמו מרקחות וריבות או טופו, יש גאג'ט חמוד שניתן לקנות ברשת, אותו ניתן להרכיב על הסיר והוא פשוט מערבב לפי קצב שנבחר, בחיי שאיתו אני מרגישה מינימום מולי וויזלי
שלנו הוא אב טיפוס שפותח על ידי חברה כלשהי שמכרה את הפטנט, אבל ניתן לרכוש דומה (יותר יקר לצערי) בלינק הזה